חיפוש
  • שירה דקר - מאמנת ומלווה תהליכי פרידה בקהילה הגאה

אני חייבת רק להכניס אוויר ולהוציא

"את חייבת" כל משפט שנפתח מולי בצמד המילים האלה מייד גורם לי להסתגר ולהתבצר. אני חייבת? למי? למה? מתי חתמתי על חוזה ואיך זה שאני לא זוכרת את זה? התשובה שלי היא תמיד "אני חייבת רק להכניס אוויר ולהוציא - לא יותר מזה" זו לא סתם תשובה. אני באמת חייבת אוויר.😤 מחוייבות זה נושא רגיש אצלי. כל החיים שלי אמרו לי שאני חייבת להיות כמו כולם, חייבת להיות סטרייטית, חייבת להצליח, חייבת להפסיק לדחות דברים.... לא אמרו לי איך לעשות את זה, מה המחיר של המחויבויות האלה. ואוהו, כמה שאני שילמתי מחירים.... דמעות, חוסר סיפוק, כמה תסכול 😢 אני לא יכולה להיות מה שאני לא. ואני לא יכולה להיות מה שאני לא רוצה להיות. כשאומרים לי שאני חייבת המוח שלי מתרגם את זה ל"אין לך יכולת לבחור". את חייבת כאן ועכשיו, אי אפשר לסגת לאחור! 👆 ואוי ואבוי לי ולכולנו אם אין לנו זכות בחירה בחיים האלה. לאלץ מישהו לעשות משהו זו לא אהבה, זאת כפייה. וזאת בטח לא הדרך לתקשורת נעימה. תקשורת נעימה ומקדמת מתחילה בהבנה שלכל אחד יש זכות בחירה. וגם לנו יש את הבחירה האם לקבל את הבחירות של הצד השני או לא. נכון שהייתם רוצים להיות במערכת יחסים אותנטית עם מישהו שבוחר בכם מידי יום ביומו? מישהו שלא נשאר איתכם רק כי "חייבים"? תאפשרו מקום לבחירה, גם בשיחות שלכם על דא והא. גם בהחלטות חשובות על הבית והמשפחה. ובעיקר תאפשרו לעצמכם לבחור בצורה אותנטית להיות מה *שאתם* רוצים. מניסיון שלי הדברים שאתם רוצים באמת יזרמו אליכם בטבעיות ולא כי "חייבים".

❤️❤️❤️ שירה דקר- מאמנת ומלווה תהליכי פרידה בקהילה הגאה "מלב שבור ללב שלם"


1 צפיות0 תגובות

פוסטים אחרונים

הצג הכול